גיידמק מראה לשר הביטחון את מחדליו - פעמיים 

בתקשורת נאמר כי שר הביטחון, עמיר פרץ, תקף את יוזמתו של בעל ההון גיידמק להוציא ,1,000 תושבים ויותר משדרות לשבוע נופש, במימון מלא שלו. השר פרץ הגדיל ואמר כי "מדינת ישראל לא תאפשר השתלטות נדבנים וגבירים על מצוקתם של אזרחים". הוא הוסיף ואמר שתוכנית מסודרת תוכן בשיתוף הרשויות כדי להקל על התושבים. עד כאן ציטוט מהתקשורת.
מר גורלו של שר הביטחון. דומה הדבר שמשמיים משבשים את שיקול דעתו. יש לו יכולת מופלאה לומר בכל רגע נתון את המשפט הבלתי נכון. זה איננו דבר חדש. צחקתי כשמינו אותו לתפקיד שר הביטחון, ערכו של הממנה, אהוד אולמרט, ירד בעיניי פלאים כתוצאה מהמינוי. ובזמן הקצר שעבר מיום המינוי ועד היום השתכנעו מרבית האזרחים, ובמיוחד החברים במפלגת העבודה שמנהיג מפלגתם, השר עמיר פרץ, הגיע לדרגת אי ההצלחה במהירות שיא. סיכוייו להתמיד בראשות מפלגתו ובתפקידו לאחר הפריימריס בחודש מאי - אפסיים. כמה עובדות יסוד: העיר שדרות נמצאת תחת הפגזות של טילי קסאם מזה 6 שנים. בשנה האחרונה, לאחר היציאה מרצועת עזה, התדירות של ההפגזה - גברה. בששת החודשים האחרונים מכהן עמיר פרץ, תושב שדרות, בממשלה. לבטח הוא מודע מזה זמן ממושך בעומס הפיזי, הכלכלי והנפשי ההולך וגדל על תושבי העיר. גברים, נשים וילדים. ידוע שחלק ניכר מתושבי העיר, בעלי היכולת או בעלי קשרי משפחה - הסיקו מסקנות וחילצו את בני משפחתם מאזור הקרבות בו לתושבים יש רק אפשרות אחת: לקוות שטילי הקסאם לא יפגעו בקרבתם. להערכתי, לא ניתן לנהל חיים רגילים גם אם כל מוסדות החינוך בעיר ימוגנו (דבר שטרם נעשה). בכל התקופה הארוכה הזו, לא הצליחה ממשלת ישראל "לארגן תוכנית מסודרת להקלת העומס מהתושבים", כדברי עמיר פרץ. שימו נא לב! אינני עוסק כאן בפתרונות צבאיים. אני ממוקד בטיפול בעורף. נוכח הזמן הרב שעבר ללא פתרון, לא ניתן להתגונן על אי העשייה בנימוק של בירוקרטיה. לא ניתן גם להיתלות בתירוץ של מחסור תקציבי. לא ניתן גם להסביר את אי העשייה במונחים של צוותי חשיבה וועדות מומחים, שממתינים כביכול לפסיקתם. יש רק משמעות אחת לביזיון המתמשך: עוד מחדל. הפעם שותף לכך תושב המקום ואוחז במשרה שנושא העורף בעת מלחמה (ושדרות מצוייה באזור קרבות) מצוי בתחום טיפולה. והוא אינו עושה דבר! אבל, ברגע שמישהו אחר, בעל הון, נכנס לואקום הלא מטופל ומפעיל פתרון מיידי, הוא כועס. מעניין על מי. אולי על תושבי העיר שפנו לגיידמק לעזרה? אולי על תושבי העיר שהסכימו לצאת לנופש? אולי על בעל ההון שנידב את ההון והלוגיסטיקה? רק על גורם אחד דילג כעסו של עמיר פרץ. על עצמו! אם ממשלת ישראל, שעמיר פרץ הוא מבכיריה, איננה מסוגלת לספק לתושבי שדרות בטחון, תנו להם פתרונות אחרים: למשל, פטור ממע"מ. אם תושבי אילת והשוהים בה זכאים לפטור כזה, למה לא זכאית לכך עיר כמו שדרות המצוייה במצב מלחמה? שלמו במקומם את הארנונה. שנו להם את תקרות מס ההכנסה. הציעו להם פיצוי חודשי קבוע לכל בית אב כדי שיחליטו לצאת מהעיר או לא לצאת. אין זה הוגן להותיר אזרחים זמן כה רב במצב סכנה וללא יכולת להימלט מהמקום.
אצל ארקדי גיידמק, כמו אצל כל גורם פרטי, העניינים מתנהלים במהירות. מוצגת בעיה, מקבל ההחלטה מקבל החלטה תוך שעה (אולי גם פחות), ועוזריו מתאמים במהירות את הביצוע. שימו נא לב, כמה מעט זמן חלף מרגע הפנייה של יו"ר ועד ההורים בשדרות ועד התייצבות של 20 אוטובוסים בשדרות. אפילו הועד לא הספיק לארגן קריטריונים לסדר החופשות. זכרו גם שדבר דומה עשה ארקדי גיידמק כשארגן במהירות רבה כפר נופש לתושבי קריית שמונה והצפון בניצנים. בשני המקרים לא עשתה המדינה, בזמן הנכון, דבר. גם כעת, רק לאחר שהתהליך החל, נזכר עמיר פרץ לתבוע את עלבונו.
אינני מביע כאן דעה על מניעיו של בעל ההון גיידמק. כמי ששומע את ההתבטאויות שלו בתקשורת, אני משוכנע שיש לו תוכניות כיצד להשתמש בתרומותיו לקידום מעמדו. אבל, אינני מוצא עדיין שום פסול בארגון הנופש, ובמימונו. כאשר הוא יכרוך את המתנות והתרומות שהוא נותן עם הפעלת כוח פוליטי, נדון בבעיה. עד אז זה נראה כתרומה מבורכת לאנשים נזקקים מאד מאד לנופש. לעומת זאת, אני כן מוצא פגם גדול, של ממשלחת ישראל שאיננה מצליחה למצוא פתרון מהיר ויעיל לשלוות רוחם של תושבי אזור הקרבות. המסתכל מהצד מקבל שני רשמים ברורים:
1. ממשלת ישראל הנוכחית חסרת יכולת לגונן על אזרחים ולהקל על חייהם. חוסר היכולת אינו נובע מאילוץ או מכוח עליון. יש לממשלה משאבים פי אלף מאלה שמקצה בעל ההון. אבל משאבים אינם מספיקים כאשר קיימת יכולת ניהולית לקויה וחוסר כישרון של בעלי התפקידים בממשלה הנוכחית.
2. שר הביטחון שופע מילים שמנסות לחפות על העובדה שאת מה שהיה צריך לבצע בשני המקרים (הטיפול באזרחים המופגזים בצפון במהלך מלחמת לבנון השנייה, ואירועי עוטף עזה, כולל שדרות) - התחיל לבצע במהירות רבה בעל הון, במקומו. במקום להודות על התרומה והלוגיסטיקה המהירה, יש לשר "בעל התושייה" שלנו גערות והערות.
זהו מחדל קטן נוסף שלך, אדוני השר. הגיעה העת שתבין שעליך לעזוב את תפקידך, כשר הביטחון. וכיוון שאינך מטמיע מסקנה זאת, נותר רק לבכירי מפלגתך להבין כי בכל יום בו אתה שוהה בתפקיד שר הביטחון, נגרם נזק אלקטוראלי גם למפלגת העבודה.